הדוגמנית שלי
בחוברת סגנון של מעריב, בכתבה על קייטנות אופנה,
בר מצוה של תומר
רק חזרנו מארגנטינה וישר לחגיגת הבר מצוה של תומר. 
מאוד מרגש, בר מצוה ראשון! של נכד (קדמה לו הבת מצוה של הדר לפני 4 שנים)
קשה להאמין שעברו כבר יותר מ13 שנה מאותו הרגע בו התגנבתי לחדר הלידה של עלית האהובה כדי לשמוע את הבכי הראשון של בנה הבכור.תומר מסר בקול רם וברור את הודעת הגעתו לעולם, והשמחה של כולנו לא ידע גבול.
למרות העצב הטבעי על כך שהרכב הסבים לא היה שלם, וישראל לא הגיע עד לרגע מאושר זה, דינה, ברוריה, רמי, עלית, ואני הפכנו למעגל הראשון של הרך הנולד, אשר בא לפתוח פרק חדש במשפחה המתרחבת.
בכל שבט ובכל עם יש מנהגים של כניסת הצעירים לחיים של בגרות ומחויבות החדשה. וכולנו שמחנו כשתומר בחר ,כרוב חבריו, לקחת חלק בטקס הזה המושרש במסורת של עמינו היהודי.
כל הסימנים מעידים שתומר איננו רק ביטוי מרוכז של כל התכונות הטובות של עלית ורמי, אלה התחיל לטפח ולהוסיף תכונות יפות משלו, ולכן מעורר אצל כולנו, חברים ומשפחה, רגשי האהבה עזים.
למרות הקשר ההדוק של טקס הבר מצווה למסורת הדתית היהודית, ברור שכחלק מהבגרות החדשה, מוקנית גם לתומר הזכות לבחור, בבוא הזמן, ולסכם לעצמו אם הוא מאמין בקיומו של האלוהים כבורא ואדון העולם, או שהוא מאמין, שמושג האלוהים הוא יצירתו של האדם.
נחישות, היא אולי בעיני, אחד הקווים המאפיינים
את תומר הנער העובר לבגרות, ועולם המוזיקה בו התחיל לצלול רק מוסיף לו גוון לאישיותו הצומחת.
ואם בצמיחה מדובר, אפשר להודות שהצמיחה לגובה הכניסה בנו חשש שהנה חמימות הנער כפי שהתרגלנו אליה בורחת לנו, אבל החשש נמוג במהרה כשתומר מקפיד להתכופף כדי לחבק את האוהבים אותו.
נמשיך ללוות את תומר בהמשך הדרך ונאחל לכולנו שנזכה לראותו ממשיך לגדול לאדם פעיל, חושב ותורם, כפי שכולנו מאחלים לו באהבה גדולה.
על המפגש הנפלא הזה, שעלית ורמי הפיקו, בעזרת יעלי וגיא, ואת והמארחים הנהדרים, והחברים של תומר, וכל צוות הדודים ובני הדודים, אנו יכולים להגיד רק ,כל הכבוד
ותודה גדולה!
חזרה מארגנטינה
אחרי חודש וחצי של חופשה בארגטינה חזרנו לארץ ולמשפחה ול”מצב”, פוליטי ובטחוני קשה ומסובך.
לא רק פסח חגגנו שם, אלה גם 60 למדינה.
17 אביבים לנכדה הראשונה שלי
הנכדה הראשונה סגרה 17 אביבים , יום אחרי תחילתו של אביב 2008 .
הנכדה סגרה 17 אביבים ואנו יכולנו רק לשגר באותו היום ברכות דרך האתר של המחנות העולים מאחר שהיא ביחד אם חבריה היו במשא בפולין.
נחתנו בקאטוביץ’ ….נסענו נסיעה קצרה לאושווינצ’ים- העיר שסמוכה למחנה אושוויץ ועל שמה הוא קרוי. במהלך הסיור נחשפנו למציאות החיים של תושבי העיר, בצל ובסמיכות לתשלובת המחנות באוושויץ, בעבר ובהווה.
אנו יכולנו רק לברך מרחוק:
| ום הולדת להדר בן משה!! | |||||||||||
| 22 במרץ הדר סוגרת 17 אביבים !! שולחים חיבוק חזק מרעננה הסבים ברוריה ויהושע-עוקבים אחרי המסע ואחרי התמונות-כל הכבוד למחנות העולים | |||||||||||
| yoshuben@gmail.com:כתובת דוא”ל | שם הכותב : יהושע בן משה
|
||||||||||
בבית כבר המתין צו הגיוס הראשון ……………
תגובה מרגשת
תגובה מרגשת ,לגמרי במקרה הבחנתי בתגובה מאוחרת ומרגשת של בתי לפוסט “למה לי” מי 23 ביוני. עלית כתבה ב אוגוסט 18:” לקרא את השורות האלה מזכיר לי עד כמה אנחנו שקועים ביום יום ובאופן כללי פחות מידי מעורבים. שנת התנדבות בקרית מלאכי בגיל 18, קצת הפגנות, קצת התנדבות בקהילה וקצת דיונים ומחשבות זה בטח לא מספיק. אני מתנחמת בכך שכשהילדים יגדלו קצת, נעבוד קצת פחות קשה וכן נמצא יותר זמן למעורבות כשלך. אני גם מאמינה שהניצנים והדוגמא האישית שלך, סוללים לנו את הדרך למעורבות ופעילות רחבה יותר בעתיד. בכל אופן תודה בשם כל האפשטיינים , החתן -רמי, הנכדים- תומר, גיא, יעלה ואני “לא רק התרגשות, אלה שיש בזה גם תשובה לשאלה ,למה לי ? לכן רק נותר לי,אלה להחזיר חוב ולצרף תמונות של הנכדים המוזכרים בתגובה. 
מכתב מהנכד נועם
הנני מביא פה ברכה של הנכד נועם בן משה:
שלום לכם ילדים וילדות אני יובל המבולבל כל היום אני עושה שטויות לא בכוונה בכלל את החולצה אני לובש מהרגליים ו מכנסיים מהראש 
